דיור

1
קידום דרמטי של כל פוטנציאל התכנון והבניה של דירות חדשות בעיר

היעד: 20 אלף יח"ד עד 2025, 60 אלף יח"ד עד 2040

  1. קידום במקביל של כל הפוטנציאל התכנוני של העיר, קידום תכניות חדשות במערב העיר ומֶעבר לקו הירוק, תוך הקפדה על מזעור נזק סביבתי והתאמת התשתיות לשכונות.
  2. איתור קרקעות פנויות בתוך העיר המתאימות לבניה לגובה והרחבת אחוזי הבניה בהן.
  3. יצירת רצף אורבני בין השכונות הקיימות תוך קירוי כבישים וניצול יעיל של שטחים פנויים בין השכונות.
  4. העירייה תיזום תוספת אחוזי בנייה בשכונות הקיימות תוך שימור הצביון השכונתי והעירוני והתאמת התשתיות.
  5. קידום ואישור של תכנית מתאר חדשה לעיר ירושלים
קידום דרמטי של כל פוטנציאל התכנון והבניה של דירות חדשות בעיר
2
קידום אלפי תכניות התחדשות עירונית והתאמת התשתיות הכבדות לכל אחת מהתכניות

היעד: 10,000 יח"ד עד 2025, 40 אלף יח"ד עד 2040

  1. יצירת מסלול ירוק לקידום תכניות פינוי בינוי ותמ"א 38, קיצור דרמטי בלוחות הזמנים והשלבים הנדרשים לקבלת אישורים.
  2. קידום מאסיבי של הליכי תמ"א 38 על ידי התאמת תכנית 10038 לצרכיה העתידיים של העיר
  3. התאמת התשתיות למצב השכונה העתידי יהווה תנאי לקבלת אישורי הבניה
  4. מתן עדיפות לקידום פרויקטים לאורך תוואי הרכבת הקלה
  5. פיקוח צמוד של מנהלת ההתחדשות העירונית על התקדמות כלל הפרויקטים השונים תוך דיווח רבעוני על ההתקדמות לראש העיר ולהנהלת העיר.
קידום אלפי תכניות התחדשות עירונית והתאמת התשתיות הכבדות לכל אחת מהתכניות
3
רפורמה בשירותי התכנון הבניה והרישוי בעירייה- פישוט הליכים בירוקרטים
  1. הטמעה של לוחות הזמנים הקבועים בחוק לדיוני הוועדה בבקשות להיתרי בניה
    • בקשה תואמת תכנית תובא לדיון בועדה/רשות הרישוי תוך 45 יום
    • בקשה הכוללת הקלות/שימושים חורגים תובא לדיון בפני הוועדה תוך 90 יום.
  2. תנאי הסף לדיון בוועדה יהיה אך ורק אלה הקבועים בתקנות
  3. העירייה תגדיר יעדים מדידים להסרת חסמים מתהליכי התכנון והרישוי תוך הקמת צוות מיוחד לטיפול בהסרת החסמים בראשות מנכ"ל העירייה.
  4. שיפור משמעותי בשירות לאזרח וקיצור לוחות הזמנים למתן היתר הבניה על מנת לייתר את השימוש הנפוץ בשירותיהם של שתדלנים במסדרונות העירייה.
רפורמה בשירותי התכנון הבניה והרישוי בעירייה- פישוט הליכים בירוקרטים
4
קידום תכנית להעצמה ולפיתוח של השכונות הגדולות

היעד: הפיכת השכונות הגדולות למוקדי פעילות במשך כל שעות היום

  1. מיפוי צרכים בשכונות הגדולות תוך שיתוף הציבור והנהגת השכונה
  2. גיבוש תכנית לכל אחת ואחת מהשכונות אשר תקיף את נושאי התעסוקה, מסחר, התחבורה ואיכות החיים בכל אחת מהשכונות תוך השמת דגש על הייחודיות הקהילתית לאותה השכונה וחיזוק המנהיגות המקומית.
  3. בניית תכנית חומש לפיתוח השכונות במקביל תוך שימת דגש על הצרכים הספציפיים של כל אחת ואחת מהשכונות והכנסת שלוחות של השירותים הממשלתיים כגון ביטוח לאומי, משרד הרישוי ומשרד הפנים לכל אחת מהשכונות הגדולות
קידום תכנית להעצמה ולפיתוח של השכונות הגדולות

תעסוקה

כלכלה עירונית בריאה נשענת ברובה על הכנסות העירייה מארנונה עסקית. בירושלים המצב איננו כזה ואחוז הארנונה העסקית מכלל ההכנסות העירוניות עומד על 18% בלבד, לעומת תל אביב שבה הארנונה העסקית מכלל הכנסות העיר עומד על 43%, כמעט פי 2.5!

אם בוחנים את ההכנסה מארנונה עסקית העומדת על 1,102 מיליארד ש"ח, אפשר לראות כי בכל אחת מהשכונות יש אחוזי הכנסה שונים מארנונה עסקית. ההכנסה מארנונה עסקית באזורי המסחר והתעסוקה הכלליים עומדת על 12% (758 מיליון), ובאזורי המסחר הנמצאים בשכונות החרדיות והערביות עומדת על 3% לכל אחד מהמגזרים ( 175 מיליון ו 165 מיליון בהתאמה).

את הפער שנוצר מהוצאות העיר, מול ההכנסות, סוגרת בכל שנה ממשלת ישראל על ידי מענק הבירה, מענק אשר גדל בשנים האחרונות פי 2.5. העיר איננה יכולה להמשיך ולהסתמך על הממשלה שתמשיך להגדיל את המענקים בקצב מסחרר, העיר חייבת להתייצב כלכלית על מנת לצמוח!

כדי להביא את העיר לצמיחה כלכלית משמעותית יש לפעול בכל אחת מהשכונות באופן המתאים לה ביותר:

היעד התעסוקתי יעמוד על תוספת של 13,000 משרות בכל שנה, מתוכן 3500 משרות איכותניות.

בציבור הרחב: תוספת של 6,000 משרות חדשות בשנה, מתוכן 2500 משרות איכותניות:

1
העמקת שיתוף הפעולה עם החברות בעיר והבאת חברות עוגן חדשות לירושלים
  1. פיתוח תכנית ליווי לחברות חדשות בעיר וחברות המעוניינות לעבור לירושלים או לפתוח שלוחה בעיר. הליווי העירוני יכלול סיוע בהסרת חסמים והקלה ברגולציה ממשלתית-עירונית; בחינת האפשרות לקידום השמה ותעסוקה של תושבי העיר בחברות השונות ותכנית מתן התמריצים להעסקת עובדים המתגוררים בעיר.
  2. איתור חברות דגל אשר צפויות להתרחב באופן משמעותי (כגון מובילאי) או חברות בעלות אופק לפיתוח עסקי או גיאוגרפי בירושלים, וגיבוש מענה לצרכים העתידיים במשותף.
  3. ליווי ייעודי של חברות ההזנק (סטרטאפים) הירושלמיות, שדרוג מערך קהילת הסטרטאפים, ליווי מקצועי של החברות והעובדים למיפוי חסמים ורגולטוריים ואחרים.
  4. התאמת מערך התחבורה הציבורית לעיר המתפתחת, תוספת קווים מהירים מכל אחת מהשכונות הגדולות אל מרכזי התעסוקה בשעות ייעודיות.
העמקת שיתוף הפעולה עם החברות בעיר והבאת חברות עוגן חדשות לירושלים
2
התחדשות עירונית והרחבת אזורי התעשייה העירוניים
  1. איתור קרקע המתאימה להקמת גן טכנולוגי נוסף לקיים כיום, תכנונו והקמתו.
  2. הקמת אזור התעשייה עטרות ג'
  3. התחדשות עירונית באזור התעשייה תלפיות
  4. התחדשות עירונית והרחבת אזור התעשייה גבעת שאול, כולל הפשרת הבנייה בגבעת שאול ד'
  5. התחדשות עירונית והרחבת אזור התעשייה הר חוצבים
  6. איתור קרקעות להקמת מרכז תעסוקה חדש בעיר
התחדשות עירונית והרחבת אזורי התעשייה העירוניים
3
שדרוג והעצמת רשות התעסוקה העירונית והתאמתה לשוק העבודה המתפתח
  1. מיפוי ובחינה מחדש של צרכי התעסוקה הנדרשים בעיר ושל קהלי היעד המתאימים.
  2. הרחבת הפעילות של רשות התעסוקה והנגשתה לציבור ועל ידי מיסוד מערך פיתוח קריירה, השמה והכוון תעסוקתי.
  3. העצמת האגף להכוון תעסוקתי לציבור החרדי ולציבור הערבי
שדרוג והעצמת רשות התעסוקה העירונית והתאמתה לשוק העבודה המתפתח
4
הרחבת המיתוג "ירושלים- עיר ממשל"
  1. השקת תכנית "ירושלים- עיר ממשל" הכוללת מעטפת משלימה של דיור, חינוך, תחבורה ואיכות חיים המכוונים לעובדי הממשל בעיר.
  2. יצירת קהילת עובדי ממשל להעמקת הידע ותחושת השייכות לעיר.
  3. תמרוץ עובדי ממשל שאינם מתגוררים בעיר להגיע לעיר בתחבורה ציבורית.
הרחבת המיתוג "ירושלים- עיר ממשל"
5
העצמת האגף לקידום עסקים, יזמים ותיירנים
  1. הנחת תשתית להקמת מרכז לפיתוח יזמות אישית ועסקית, בשת"פ עם מוסדות להשכלה גבוהה, הרל"י, ונציגי ממשל ועירייה, לצורך מתן מענה הוליסטי ליזמים ועסקים, פיתוח מערך תומך ומאמן, ורשת (נטורקינג) עסקית.
  2. יצירת סביבה תומכת לעסקים וליזמים- החל מליווי אישי, הכשרה, ופיתוח עסקי ועד סיוע נקודתי בהסרת חסמים וקיצור הליכים בירוקרטיים- ברישוי, בהיתרים וברגולציה- מול המנגנון הממשלתי והעירוני.
  3. גיבוש נוהל חדש ומתקדם – מתן רישיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התו"ב – תוך הסדרת קריטריונים אחידים, מסלול ירוק, והגדרת ועדת חריגים עירונית לנושא (ע"פ החלטת ממשלה מיום 3/12/17).
  4. בשכונות החרדיות תוספת של 3,000 משרות חדשות בשנה, מתוכן 500 משרות איכותניות

    1. הקמת מרכזי מסחר, תעסוקה ופנאי בריכוזי אוכלוסיה חרדית בעיר, מותאמים לציבור החרדי
    2. הקמת מנהלת עירונית לתעסוקה חרדית בתחומי ההיי-טק והיזמות הכולל ליווי, השמה לתעסוקה והשמה ללימודים
    3. יצירת שיתופי פעולה ייחודיים בין המוסדות ללימודים גבוהים בעיר ומקומות תעסוקה ופתיחת מסלולים תומכי תעסוקה ייעודיים לציבור החרדי.
    4. תמרוץ חברות המעסיקות חרדים בתחומים ובמקצועות מועדפים, ליווי שילוב האוכלוסיה החרדית בעסקים המעוניינים בכך.

    בשכונות מזרח ירושלים- תוספת של 4,000 משרות חדשות בשנה, מתוכן 500 משרות איכותניות

    הקמת חמישה מרכזים משולבים של תעסוקה ומסחר חדשים-

    1. עיסאוויה- מתחם תעשיה קלה, תעסוקה ומלאכה על שטח של 41 דונם במזרח השכונה.
    2. א-טור- אזור תעסוקה על שטח של 6 דונם, במורדות השכונה לכיוון מחסום א-זעיים.
    3. א-טור- אזור תעשיה קלה על שטח של 9 דונם, במזרח השכונה.
    4. אום-טובא- מתחם תעסוקה ופנאי- על שטח של 39 דונם, בדרום אום-טובא.
    5. צור באהר- מתחם תעסוקה ופנאי על שטח של 40 דונם, סמוך לנחל דרגה, הקמת פארק תעשיה ומלאכה קלה אשר יכלול שימושים מסחריים קמעונאים וסיטונאים, תחנת דלק, משרדים, קליניקות תעשיה זעירה ומלאכה קלה, מוסכים, מכללה טכנולוגית, קניון ושצ"פ.

    כל אחד מהמרכזים ייתן מענה מסחרי ותעסוקתי לחלק אחר של מזרח העיר, יניע את הכלכלה המקומית ויאפשר בילוי ואיכות חיים בשכונות, ינגיש את השירותים הממשלתיים ובמקביל יגדיל את הכנסות העיריה מארנונה עסקית.

    לאחר סיום התכנון ימצאו יזמים אשר יפעילו באופן רווחי את אזורי הבילוי והפנאי וכן בעלי עסקים חדשים למתחמי התעסוקה.

    בעת התכנון ניתנת תשומת לב  להיבטים הרוחביים כדוגמת נגישות למתחמים, כבישי גישה ותחבורה ציבורית למרכזים, פיתוח סביבה עסקית ועוד אשר יתרמו להתפתחות המהירה של המקום.

העצמת האגף לקידום עסקים, יזמים ותיירנים

ניקיון וחזות העיר

בסקר מדרג העיריות המתבצע זו השנה השלישית נמצאת העיר ירושלים במקום האחרון במדד ניקיון הרחובות, פינוי האשפה ובמקום אחד לפני אחרון בתחזוקה ואיכות הפארקים. תפיסת הניקיון העירונית לוקה בחסר ואיננה הולמת את עיר הבירה של ישראל. על מנת לשנות את המצב יוצב נושא הניקיון בראש סדר העדיפות העירוני.

1
שינוי תפיסת הניקיון והחזות העירונית והצבת רף ניקיון חדש
  1. העיר תחולק למרחבים על בסיס החלוקה למנהלים הקהילתיים, לכל מרחב יהיה צוות ניקיון האחראי על המרחב ומנהל מרחב. לכל מרחב תיבנה תכנית ניקיון אשר תכלול את כל שטח המרחב המדרכות, שטחי הגינון, שטחי הבור, אזורי המגורים, המסחר והפנאי.
  2. התכנית תכלול את כמות השעות הנדרשות לניקיון בכל מרחב, יחושב נפח אשפה נדרש לכל רחוב, מספר פחי האשפה, כולל פחים בצידי הדרך לפסולת ניידת, מספר הפינויים השבועיים, זמני טיאוט רחובות, פינוי גזם וגרוטאות והעברת מידע לתושב מראש לפני מועדים מיוחדים על פינוי פסולת.
  3. בכל מרחב יורחב מערך המיחזור ויוצבו פחים כתומים המיועדים לאריזות.
  4. רף הניקיון שיקבע יחייב את ראש המרחב למקצועיות בתחום הניקיון, תמרוץ העובדים ועמידה ביעדים שהוצבו למרחב.
  5. ראש העיר יהיה מעורב באופן אישי במהלך ביצוע התכנית כולל סיורי פתע באופן תדיר בשטח.
שינוי תפיסת הניקיון והחזות העירונית והצבת רף ניקיון חדש
2
אכיפת השלכת פסולת לא חוקית

העירייה תאכוף השלכת פסולת לא חוקית על ידי מספר פעולות יזומות:

  1. עיבוי ושדרוג מערך אכיפת הניקיון וחלוקת קנסות של מאות ואלפי ש"ח באופן פעיל לאזרחים ועסקים המשליכים פסולת בניגוד לחוק בנוסף לכך הפקחים יבצעו פעולות יזומות למציאת עברייני ניקיון כגון פתיחת שקיות, מעטפות וכד'.
  2. יפוזרו בכל רחבי העיר פחים לצד המדרכות לפסולת ניידת, אשר ירוקנו בתדירות גבוהה על מנת לתת לציבור את האפשרות לשמור על העיר נקיה
  3. במקומות הומי אדם יפוזרו מצלמות אשר יתעדו בזמן אמת השלכת פסולת.
  4. באזורי מסחר יוגדרו שטחי אחריות של בעל העסק ועליו תוטל האחריות לשמירת הניקיון בסביבת העסקים.
  5. העירייה תפעיל מערך חינוכי דרך המנהלים הקהילתיים לשמירת הניקיון בשכונות.
אכיפת השלכת פסולת לא חוקית
3
טיפול בכלל שטחי העיר – שטחים פרטיים וציבוריים כאחד
  1. יקבע סטנדרט אחיד לטיפול בניקיון השטחים הפרטיים ושטחי המסחר.
  2. האחריות לטיפול בשטחים הללו תועבר לעירייה.
טיפול בכלל שטחי העיר – שטחים פרטיים וציבוריים כאחד
4
שיתוף ציבור
  1. בכל מנהל יוחזר תקן נאמן ניקיון, אליו יופנו תלונות ציבוריות בנושא ניקיון. נאמן הניקיון יעבוד בשיתוף פעולה עם מנהל המרחב לפתרון לטווח ארוך של בעיות חוזרות ונישנות במרחב.
  2. יוקמו מעגלי שיח של תושבים ואחראי המרחב לדיון ופתרונות בנקודות תורפה תברואתיות
  3. כל תלונה על ניקיון תגיע לצוות המרחב, ותטופל באופן מידי- באותו היום
  4. לאחר סגירת התלונה תיבדק הסיבה לתלונה והאם זו בעיה חוזרת- ויבחן פתרון לטווח הרחוק
שיתוף ציבור

חינוך

1
מהפכה בחינוך לגיל הרך- תפיסה הוליסטית מגיל לידה ועד 6
  1. הקמת אגף לגיל הרך בתוך מנהל חינוך ירושלים. האגף יתכלל את שירותי העירייה הנוגעים לגילי לידה עד 6: חינוך, בריאות, רווחה, תרבות וכו'.
  2. יצירת מערך של "רגולציה וולונטרית" של מסגרות פרטיות לגיל הרך.
  3. פרסום באתר הערייה רשימת מסגרות פרטיות שעמדו בבדיקה של יועץ בטיחות, המחנכות עברו בהצלחה קורס עזרה ראשונה, משתתפות במספר מסוים של שעות פיתוח מקצועי.
  4. עבודה משותפת עם טיפות החלב בעיר לאיתור מוקדם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
  5. היחידות להתפתחות הילד – מיפוי צרכים ושיפור שירותים.
  6. בנייה של שלושה מרכזים לגיל הרך (מגזר כללי, חרדי, ערבי) במודל של טרכטנברג (שיתוף פעולה אפשרי עם קרן רש"י שמתמחה בבניה של מרכזים מסוג זה).
מהפכה בחינוך לגיל הרך- תפיסה הוליסטית מגיל לידה ועד 6
2
הקמת מערך פיקוח אפקטיבי על ההזנה במוסדות החינוך ושיפור התזונה.
  1. שדרוג מערך הפיקוח על התזונה בצהרונים ובתל"נים, ביצוע בדיקות מקיפות לווידוא איכות גבוהה של המזון המוגש לילדים בדגש על טריות וניקיון המזון.
  2. פיקוח על כמויות הסוכר, המלח, השומן והקמח הלבן המוגשים לילדים.
  3. פיקוח על כמויות המזון המגיעות לצהרונים, למניעת מחסור
הקמת מערך פיקוח אפקטיבי על ההזנה במוסדות החינוך ושיפור התזונה.
3
צמצום הנוער הנושר בעיר ב 25%, על ידי מעטפת רחבה למשפחה ולנושר
  1. העמדת יעדי מניעת נשירה למנהלי ומחנכי המוסדות החרדיים וערבים בדומה למתקיים במערב העיר ירושלים, והצבת תימרוצים חיוביים ושליליים לנושא הנשירה מבית הספר שבאחריותם
  2. חיזוק החיבורים בין חינוך לרווחה בכל מערכות הטיפול בנוער נושר.
  3. הכנסת עמותות, גורמים מקצועיים ותוכניות ארציות לנוער נושר אשר אינן פועלות היום בעיר ירושלים בשל אי ההכרה בה כפריפריה חברתית, לפעילות בעיר (כדוגמת קרן רש"י).
צמצום הנוער הנושר בעיר ב 25%, על ידי מעטפת רחבה למשפחה ולנושר
4
הכנסת תכנית "חוג לכל ילד" לעיר
  1. פרויקט חוג לכל ילד  הינו פרויקט ייחודי המבטיח כי כל ילד בכיתות ד'-ו' יהנה מחוג אחד לכל הפחות בשנים הללו.

    כל אחד מהילדים זכאי לבחור חוג אחד מבין אשכולות מגוונים- ספורט, מוזיקה, תנועה, שפות, אומנות וטכנולוגיה- ולהעשיר את עולמו באותו התחום.

    תשלום ההורים הינו 10 ₪ לחודש, 100 לעשרה חודשי פעילות, כך שעל ההורים לא מוטל העול של תשלומים גבוהים עבור חוגים.

    התכנית מופעלת באמצעות המרכזים הקהילתיים ויוצרת תרומה משמעותית לקהילה.

הכנסת תכנית "חוג לכל ילד" לעיר
5
בנייה של 2,000 כיתות לימוד חדשות בעיר.
  1. בינוי כ-2,000 כיתות לימוד בחומש הקרוב, בקצב של כ-400 כיתות לימוד (לעומת קצב של 60 עד 80 כיתות לימוד חדשות לשנה בעשור הקודם). וזאת באמצעות – מימוש הלוואת המיליארד שנלקחה ותוספת של 1- 2 מיליארד ₪ נוספים אשר יתקבלו במימון ציבורי ובהלוואה נוספת אשר תוחזר על ידי משרד האוצר (חישוב של כ-1 מלש"ח עלות כיתה חדשה).
  2. שימוש בצמצום פערים פיזיים במזרח ירושלים לקידום תהליכי חיבור לחברה הישראלית והטמעת הבגרות הישראלית.
  3. שימוש בצמצום פערים פיזיים במגזר החרדי להורדת מתחים חברתיים בשכונות השונות וקידום תהליכי חיבור לעולם העבודה הישראלי.
  4. יעד של לפחות 50 בתי ספר בחמש שנים העוברים תהליך שיפור המרחבים הפיזיים, במתודה של שיפוצי עומק נרחבים, תוך עיצוב המותאם למאה ה-21.
  5. חיבור מאמצי הבינוי והשיפוץ להקמת בתי ספר ייחודיים המקדמים הן את יעד המצויינות הלימודית והן את יעד הכלת האוכלוסיות המיוחדות בעיר.
בנייה של 2,000 כיתות לימוד חדשות בעיר.

שיפור התחבורה העירונית

כיום 24% מהמשתמשים בתחבורה בעיר, משתמשים בתחבורה הציבורית. זהו נתון מעודד יחסית מכיוון שהוא בין הגבוהים במדינה, שינוי מבורך בעקבות הפעלת הרכבת הקלה. למרות זאת, שעות רבות ביום ישנם עומסי תנועה גדולים המקשים מאוד על החיים בעיר. על מנת להפחית את העומסים בעיר יש להפחית דרמטית את הנכנסים לעיר ברכב ולהביא למצב ש 40% מהנוסעים בעיר ישתמשו בתחבורה הציבורית ( כמו במדינות ה OECD).

יש לתכנן רשת תחבורה ציבורית כזו שתושבי המטרופולין יעדיפו להשאיר את הרכב בחניוני חנה וסע ולהתקדם באמצעות תחבורה ציבורית יעילה למקומות העבודה כדי להפחית באופן משמעותי את עומסי התנועה בכניסות השונות לעיר ובכבישים הראשיים.

1
רפורמה בהנגשת השכונות הגדולות למרכזי תעסוקה בילוי ופנאי

א. הפחתת עומסי התנועה ביציאה מכל אחת מהשכונות על ידי מתן עדיפות בתכנית אב לתחבורה לכבישים הנותנים מענה ליציאה מהשכונות הגדולות והפחתת העומס:

  1. קידום יציאה נוספת מפסגת זאב מזרח לכביש בגין, יציאה שתפחית משמעותית את הפקקים ביציאה מהשכונה.
  2. מציאת פתרון מיידי לפתיחת כביש עוקף פסגת זאב- להורדת לחץ הנכנסים לפסגת זאב מכיוון היישובים.
  3. מציאת פתרון מיידי לפתיחת היציאה הנוספת מהר חומה.
  4. קידום הפרדה מפלסית, על ידי הקמת מנהרה, לחיבור מהיר של שכונות ארמון הנציב עם כביש בגין, ללא צורך במעבר בדרך חברון- להפחתת עומס התנועה על דרך חברון ויציאה מהירה מהשכונות לכיוון היציאה מהעיר.
  5. קידום הפרדה מפלסית, על ידי הקמת מנהרה, לחיבור מהיר של הגבעה הצרפתית להר חוצבים וכביש בגין, וחיבור מהיר לרכבת הקלה להקלת העומס על היציאה מהשכונה וחיבור מהיר לרכבת וליציאה מהעיר.
  6. קידום חלופת המנהור בקו הרכבת הקלה- בעמק רפאים

ב. בחינת צרכי התחבורה הציבורית אל כל אחת מהשכונות- מספר קווים דרושים, חוסר בקווים, זמן הגעה מהשכונה אל אזורי התעשייה הבילוי והפנאי, ובניית תכנית תחבורתית הנותנת מענה עד להשלמת קווי הרכבת הקלה.

ג. יצירת מערך שאטלים בתוך השכונות, לטווח הארוך המובילים מפאתי השכונות אל הרכבת הקלה.

רפורמה בהנגשת השכונות הגדולות למרכזי תעסוקה בילוי ופנאי
2
שדרוג ופיתוח מערך התחבורה הציבורית אל העיר ובתוכה

המדיניות החדשה תכריז כי התחבורה הציבורית קודמת לרכב פרטי, ובעקבות כך יהיה תכנון בראיה כוללת של המרחב הציבורי כך שהציבור יגיע במהירות ויעילות למרכזי תעסוקה, קניות ופנאי ובעקבות כך יצומצמו עומסי התנועה והחניה.

  1. הקמת ארבעה חניוני חנה וסע המכילים עשרות אלפי מקומות חניה בארבעת הכניסות לעיר- מודיעין, מבשרת, בנימין וגוש עציון ומהם תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה אל הרכבת הקלה, מרכזי המסחר ומרכזי הבילוי והפנאי.
  2. הקמת מערך תחבורה משולב תומך תעסוקה מסחר ותעשייה מכל אחת מהשכונות הגדולות אל כל אחד ממרכזי התעסוקה הבילוי והפנאי, קווים ישירים ומהירים אשר יופעלו בשעות הבוקר והערב ויקבלו קדימות על הכביש.
  3. תוספת מסלולי תחבורה ציבורית, שלמים- ללא קיטוע- כך שהאוטובוסים יגיעו מהר יותר.
  4. פעולות משלימות לתחבורה הציבורית- מדרכות נוחות להולכי הרגל– הסדרת היחסים בין הולך הרגל ובין כלי הרכב.
  5. תכנון שבילי אופניים משכונות המגורים למרכזי התעסוקה- בצמוד למסלולי הרכבת הקלה
  6. שינוי תודעה– מי שנוסע בתחבורה הציבורית איננו מסכן בעל מעמד סוציו אקונומי נמוך, אלא להיפך- הוא איש עסקים אשר לא מעוניין לבזבז את זמנו בעמידה בפקק.
שדרוג ופיתוח מערך התחבורה הציבורית אל העיר ובתוכה
3
עומסי החניה בעיר – יטופלו בדרכים הבאות
  1. בהתחדשות עירונית- חיוב יזמים לתוספת חניה תת קרקעית בתמורה להגדלת אחוזי הבניה
  2. חיוב יזמים לתת שתי חניות לכל דירה בבניינים חדשים, תמורת הגדלת אחוזי הבניה
  3. תמרוץ עובדי המדינה להיכנס לעיר באמצעות תחבורה ציבורית ולא ברכב פרטי
  4. חלוקת תווי חניה אזורים בכל האזורים בעיר .
עומסי החניה בעיר – יטופלו בדרכים הבאות

תכנית אלקין להעשרת התרבות בעיר

ירושלים זכתה להיות מוקד תרבות יוצא דופן, החל בזירה הממסדית של המוזיאונים והספרייה הלאומית ועד לאומנות אלטרנטיבית ופסטיבלים מגוונים המתקיימים בעיר. התרבות בירושלים היא מנוף צמיחה לציבור יצירתי ומוקד עלייה לרגל, וכדי לוודא שתושבי ירושלים ייהנו מהעושר הזה וכדי שהתרבות בעיר תשגשג, ובנוסף התרבות הירושלמית תהיה מונגשת לתיירים מהארץ ומהעולם כולו. נדרשת השקעה משמעותית בתחום זה.

1
השקעה במוסדות תרבות בירושלים
  1. יצירת תכנית תמריצים של העירייה ומוסדות התרבות להבאת תמיכות פילנטרופיות וממשלתיות למוסדות התרבות הירושלמים.
  2. ליווי המוסדות ויצירת תכנית משותפת של המוסד העירייה והממשלה, על מנת ליצר תמיכות משמעותיות שיובילו את המוסדות לעצמאות כלכלית.
  3. הגדלת התמיכה העירונית במוסדות התרבות לפי מפתח של החזרת שירותים לקהילה וסיבסוד התרבות לקהל הירושלמי.
  4. איתור קרקעות והקמת מבנים חדשים למוסדות תרבות ירושלמים
השקעה במוסדות תרבות בירושלים
2
עידוד כלל המגזרים ליהנות ממוסדות התרבות
  1. שיעור נמוך של ירושלמים הולכים מיוזמתם למוסדות התרבות. יש לעודד מהלכים שיביאו קהלים חדשים ליהנות ממוסדות התרבות בעיר וע"י כך לחנך דור חדש להיות צרכן תרבות בעתיד. הנגשת מוסדות התרבות לציבור תגרום גם לדרישה ממוסדות התרבות ליצור תכניות מעניינות ומגוונות המתאימות את עצמם לקהלים הירושלמים המגוונים.
  2. שיתוף פעולה בין מוסדות התרבות ומערכת החינוך הירושלמית ו פיתוח תכנית "היתרון הירושלמי" (מפגשים של מוסד התרבות בבית הספר ומפגשים של תלמידי בית הספר באותו מוסד תרבות, מספר פעמים בשנה).
  3. הנגשת החוויה התרבותית למגזר והחרדי והערבי על ידי יצירת תכנים ייעודים המתאימים עצמם לעולם ערכים המגזרי, שיווק ייעודי מותאם שפה ושיח לכל מגזר ועידוד המגזרים לצריכת תרבות איכותית.
  4. עידוד חיי הלילה בירושלים, פתיחת מקומות בילוי לתוך השעות הקטנות של הלילה, הקמת מתחמי בילוי המורחקים מאזורי מגורים, והתאמת התחבורה הציבורית אליהם.
  5. הנחה לתושבי ירושלים במוסדות התרבות.
עידוד כלל המגזרים ליהנות ממוסדות התרבות
3
הנגשת התרבות הירושלמית לתיירות בישראל ומחוצה לה
  1. הקמת אתר אינטרנט ושדרוג אפליקציות מתחדשות ומעדכנות של כלל האירועים והפסטיבלים המתקיימים בירושלים.
  2. יצירת יוזמה עירונית של היכרות התרבות הירושלמית, אמנים ויוצרים ירושלמים, לתיירים וקבוצות (כגון תגלית). יצירת פלטפורמת שידוך בין האומנים לקבוצות ודרך כך גם לייצר הכנסות.
הנגשת התרבות הירושלמית לתיירות בישראל ומחוצה לה
4
תרבות ירושלמית בשכונות

הגעת אוכלוסיות מגוונות למוסדות התרבות תייצר את הדור הבא של צרכני התרבות הירושלמים.

  1. יצירת תכניות ומהלכים משותפים עם המנהלים הקהילתיים ומתן תמריצים לצריכת תרבות מקומית בתוך השכונות ועל ידי כך הנגשת תרבות ירושלמית איכותית לירושלמים
  2. הבאת שכונות וקהילות כקבוצות מאורגנות, אל מוסדות התרבות בעיר- יצירת אירועים מיוחדים כגון מסיבות סיום, אירועים עבור האוכלוסייה הבוגרת של ירושלים, אירוע של שכונות צעירות בירושלים, במוסדות התרבות.
תרבות ירושלמית בשכונות
5
ספורט
  1. הפיכת אצטדיון טדי לאצטדיון לאומי, השלמת הגג והרחבתו על בסיס תכנית קיימת.
  2. הקמת אצטדיון חדש בעל 3,000 מקומות ישיבה המותאם לאירוח נבחרות ירושלמיות למשחקים, משחקי נוער וילדים, אירוח משחקים מחוץ לעיר ועוד. אצטדיון טדי, המתאים ל 35,000 מקומות ישיבה איננו מתאים למשחקים של קבוצות קטנות יותר.
  3. איתור שטח ויזם להקמת בריכה אולימפית בעיר אשר תשרת את כלל המגזרים בעיר, תארח תחרויות בינלאומיות ותהיה מוקד משיכה בתחום השחייה
  4. ליווי צמוד וסיוע לקבוצות הספורט הלאומיות של ירושלים כגון בית"ר ירושלים, הפועל קטמון ובית"ר נורדיה בכדורגל והפועל ירושלים בכדורסל.
  5. איתור מקום למועדון השחמט הירושלמי והקמת מועדון ברמה לאומית, אשר יארח תחרויות שחמט לאומיות ומחשקי שחמט סימולטניים בינלאומיים.
  6. המשך שיתוף פעולה עם המנהלים הקהילתיים
    • א. הבאת תכניות ופעילות פנאי וספורט לשכונות
    • ב. הקמת בריכות שחיה שכונתיות
    • ג. הקמת מתקני ספורט (מגרשי כדור רגל ואולמות כדורסל) בשכונות לפי צורך.
    • ד. הקמת חמישה מתחמי ספורט קהילתיים בשכונות השונות
  7. העירייה תמשיך ותתמוך באירועי ספורט לאומיים ובינלאומיים.
ספורט

תכנית אלקין להשארת המשפחות הצעירות בעיר

משפחות צעירות היוצרות קהילה איכותית ביחד משמעותיות מאוד לחיזוק העיר והתפתחותה. מגוון התחומים המוצע בתכנית עוסק בכלל האוכלוסיה הירושלמית ואנו מאמינים כי בהסתכלות מאקרו יש לכוון חלק מהתכניות כך שייתנו מענה ייחודי למשפחות הצעירות אשר עסוקות ברוב שעות היום והלילה בגידול וטיפוח הדור הבא של ירושלים.

השיקולים המרכזיים העומדים בפני צעירים ומשפחות צעירות בבואם לבחור את מקום מגוריהם הינם שיקולי קהילה תומכת, חינוך , דיור בר השגה, תעסוקה מותאמת משפחה ויוקר המחיה ולכן אנו מציעים תכנית הוליסטית אשר רואה את המענה למשפחה הצעירה כמכלול.

1
יצירת קהילות בשכונות בירושלים
  1. "שכונות בירושלים- טוב וקרוב"- בתי ספר וחוגים במרחק הליכה, פיתוח עצמאות בקרב ילדים בסביבה הקרובה לביתם, פיתוח תשתיות סביב מוסדות חינוך – סלילת כבישים, מעברי חצייה ובניית מדרכות שבילים להולכי רגל (נתיבים בטוחים) לגנים ובתי ספר, תחבורה ציבורית שמגיעה לבתי הספר ולמרכזי שכונות.
  2. הקמת מרכזי ספורט ובריכות שחיה בשכונות ירושלים, המספקים מענה למשפחות.
  3. עידוד וסיוע בהקמת פאב/מועדון/בית קפה שכונתי התואמים את רוח וצביון השכונה בה הוקמו.
  4. המשך והרחבת פרויקט "שכונה צעירה" לשכונות נוספות בעיר.
  5. הקמת מרכז להתפתחות הילד תחתיו יאוגדו השירותים השונים כולל טיפות חלב, הדרכות הורים, מפגשים לאימהות בחופשת לידה, שירותי ייעוץ להורים.
  6. שדרוג גינות ציבוריות- שיפוץ הגינות הציבוריות, תוספת הצללות בגינות הציבוריות, הקמת גינות קהילתיות בסמוך לגינות הציבוריות.
יצירת קהילות בשכונות בירושלים
2
חינוך
  1. רישום נוח, נגיש וברור לבתי הספר והגנים.
  2. ליווי מעונות פרטיים לקבלת הכרה מהתמ"ת על ידי העירייה
  3. טיפול בסוגיות תשתית בתי הספר והגנים (מבנים, נזקים וכיו"ב).
  4. יצירת תחושת מוגנות / ביטחון בבתי הספר.
  5. יצירת אמון בין ההורים לצוותים החינוכיים ועידוד שיתופי הפעולה בין הורים לצוותי חינוך
  6. הובלת שינוי מבני ותפיסתי כבר בגני הילדים בכל הקשור לזיהוי ואבחון קשיים חינוכיים, כך שילדים עם צרכים מיוחדים ואחרים יזוהו בשלבים מוקדמים ויקבלו את המענה המתאים ביותר
  7. הובלת מהלך של רצף חינוכי בין גני הילדים בשעות הבוקר לבין שעות הצהרון
  8. הוספת פיקוח עירוני על מסגרות לידה עד גיל שלוש
חינוך
3
דיור מותאם לצעירים
  1. דיור בר השגה לצעירים תוך פיתוח המרחב הציבורי והקהילתי- הגדלת מפתח דיור בר השגה בפרויקטים המתוכננים בעיר
  2. תוספת מעונות סטודנטים במרכז העיר- בנייה לגובה בבניינים קיימים.
דיור מותאם לצעירים
4
תעסוקה לצעירים בירושלים

ליווי צעירים לקראת סיום התואר במציאת מקום העבודה הראשון שלהם בעיר בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות והמכללות הירושלמיות.

תעסוקה לצעירים בירושלים
5
בילוי ופנאי
  1. עידוד תרבות אלטרנטיבית- משיכת יזמים ליצירת מתחמי תרבות אלטרנטיביים (כדוגמא המפעל)
  2. תוספת תחבורה ציבורית בלילה אל השכונות
  3. שדרוג מרכז העיר, והפיכתו למרכז צעיר ותוסס בשעות הלילה
בילוי ופנאי
6
נוער
  1. מתן ייעוץ ליווי והדרכה למשפחות בגיל הביניים בעלות ילדים מתבגרים בגילאי 10-18, עם דגש על הקשר עם בני הנוער.
  2. הקמת מועדוני נוער והפעלתם בשכונות ברחבי העיר.
  3. העלאת התמיכה בתנועות הנוער בעיר- הגדלת התקציב לשיפוץ והרחבת מבני תנועות הנוער ותוספת מבנים לתנועות הנוער.
  4. תעסוקת נוער – הקמת מרכז תעסוקה לנוער בתוך עיריית ירושלים. הגנה על זכויות עובדים צעירים, תיווך בין מעסיקים הוגנים לבין בני נוער שמעוניינים לעבוד, מתן ייעוץ והכוונה לנוער עובד.
  5. מתן הטבות ייחודיות לבני נוער במוסדות תרבות ופנאי.
נוער

קליטת עליה בירושלים

תוכנית לשילובם של העולים החדשים בעיר.

בכל שנה קולטת העיר ירושלים כ 3000 עולים חדשים, ממדינות רבות, כאשר הבולטות שבהם הן ארצות הברית, צרפת ורוסיה. רוב המשפחות המגיעות הן עם ילדים צעירים, וכעיר עלינו לפעול להשאיר אותם כאן בירושלים.

הקושי אותו חווים עולים המגיעים לישראל לא מדלג על אלה המגיעים לירושלים, מציאות של אבטלה או עבודה שאיננה תואמת את כישוריהם, הקושי השפתי מוביל לאיבוד שליטה והיקף הסמכויות על הילדים, הרגשה של נחיתות וחוסר הזדהות עם החברה שבה הם חיים, דבר שמוביל לנשירת הנוער מהלימודים ולקשיים בבית.

על עיריית ירושלים לעודד קליטת עליה, לעודד את שילוב העולים בחברה הירושלמית, ללוות את המשפחות הצעירות עד להשתלבות בחברה.

1
ליווי אישי
  1. משפחה אשר תבחר לעלות לירושלים תקבל ליווי אישי עוד בארץ המוצא, מאגף הקליטה, במטרה להכווין את העולים בחודשים הראשונים לעלייה, כולל בחירת שכונת מגורים, מוסדות חינוך, הכרות עם העיר והאפשרויות בה, השמה מקצועית או הכשרה מקצועית, הסברים על מיצוי הזכויות והתמודדות עם הקשיים. הליווי יהיה בנוסף לליווי שמתקבל מהמדינה ומטרתו היא נחיתה רכה.

ליווי אישי
2
סל שעות ליווי

לאחר הקליטה הראשונית יקבל העולה סל שעות ליווי פרטני במגוון נושאים, ליווי אשר ימשך 18 חודשים וילווה את העולה במגוון תחום כדוגמת מציאת תעסוקה, עזרה בכל הנוגע לחינוך וטיפול בילדים, סיוע בהליכים בירוקרטיים וכו'.

סל שעות ליווי
3
ליווי מקצועי

כל עולה יקבל חוות דעת מקצועית על הכשרתו ותבנה לו תכנית תעסוקה מותאמת לעולה החדש, יבחנו הצרכים המקצועיים שלו ויותאם עבורו מסלול אינדיבידואלי עד למציאת תעסוקה הולמת. 

ליווי מקצועי
4
ליווי מקצועי

כל עולה יקבל חוות דעת מקצועית על הכשרתו ותבנה לו תכנית תעסוקה מותאמת לעולה החדש, יבחנו הצרכים המקצועיים שלו ויותאם עבורו מסלול אינדיבידואלי עד למציאת תעסוקה הולמת.  

  • בכל מוסד חינוך יהיה איש מקצוע שתפקידו להיות בקשר עם המשפחות והילדים, איש המקצוע ילווה את הילדים וההורים, כולל הנגשת השפה, תכניות הלימודים השונות וכן איתור מוקדם של קשיי השתלבות ומניעת התדרדרות ונשירה בקרב הנוער העולה.
  • העירייה תקים מוקדי טיפול בנוער עולה בסיכון, הכולל טיפול בנוער נושר, המבוסס על מרכזי טיפול רגילים, אך בתוספת מענה שפתי ומנטלי.
ליווי מקצועי